כל מי שבילה כמה שעות, ימים ושבועות מול חשבון הפייסבוק שלו, שם לב בוודאי לתופעה מעניינת – ישנם חברים שהסטאטוסים שלהם מופיעים באופן קבוע על הקיר שלכם וישנם חברים שלא. ישנם מי שאתם מתעדכנים אודותם בצורה סדירה וקבועה, ויש כאלה שלמרות שהם חברים שלכם ולמרות שאם תיכנסו לקיר שלהם תראו פרסומים – הם עדיין לא יגיעו ל-News feed שלכם. איך זה ולמה זה, וכיצד פייסבוק קובעת אילו פרסומים להעביר אליכם ואילו לא? אההה, התעלומה הגדולה נחשפת!

אבל פייסבוק לא מגלה

בדיוק כמו גוגל והאלגוריתם הסודי לפיו היא מקדמת אתרים, גם פייסבוק מסרבת לגלות מה עומד מאחורי מוטיבציית פרסום והפצת הסטאטוסים בניוזפידס של משתמשיה. במילים אחרות, לפייסבוק אין הסבר למה לפעמים ניוזפידס מגיעים אליכם ולפעמים לא, וגם אם תשאלו או תנסו לחפש בעמודי התמיכה – לא תקבלו תשובה המניחה את הדעת. אז איך מגיעים לניוזפיד של אחרים, והאם זה עוזר להיכנס לקיר שלהם כל הזמן? האם פייסבוק מתגמלת בעבור קליקים ותגובות לאנשים אחרים, בכך שהיא מוסיפה אתכם לניוזפיד שלהם? ואולי הם יתווספו לשלכם? כל אלה, חשובים, כמובן, לבעלי דפים (בפייסבוק) ועסקים המשתמשים בשיווק בפייסבוק כאחת מאסטרטגיות פרסום העסק.

את תומס וובר זה ממש תסכל, לפיכך הוא החליט לקיים מחקר פשוט. לצורך כך הוא בחר לעצמו משתמש חדש ששמו פיל סימונטי, איש נחמד בן 60 שהרשה לעורכי הניסוי לעשות שימוש ברשת החברתית במקומו, או במילים אחרות – לעקוב אחר כל קליק, כל צעד וכל שעל שהוא מבצע.

במסגרת המחקר, התחבר פיל סימונטי לפייסבוק כמשתמש חדש והחל לפרסם סטאטוסים, רק שחבריו ברשת היו בערך 25 מתנדבים שהסכימו להשתתף בניסוי. התפקיד שהוטל עליהם:  לעבור על הניוזפידס שלהם מדי יום ולחפש כל איזכור לפיל. לאחר שהחלו המתנדבים להזרים את הממצאים שלהם, הצליח מנהל המחקר להגיע לכמה תובנות מעניינות. (Cartoon by Dave Walker)

מה היו תוצאות המחקר? בבקשה

1. בפייסבוק לא אוהבים משתתפים חדשים, ואפילו יש לומר – מפלים אותם לרעה. בשבוע הראשון להצטרפותו של פיל לעולם הפייסבוק, הוא פרסם סטאטוסים אחדים מדי יום, ועדיין איש מחבריו לא ראה כל איזכור שלהם בניוזפיד.

2. אם אתה רוצה להופיע בניוזפיד של חברים, הם צריכים להגיב לסטאטוסים שלך (תיכף אסביר). אולם אליה וקוץ בה, מילכוד 22, הביצה והתרנגולת – הם אינם יכולים להגיב לסטאטוסים שלך, אם הם אינם רואים אותם בניוזפיד שלהם. השיטה? משתתפים חדשים נדרשים לבקש מחבריהם להיכנס לקיר שלהם מספר פעמים ביום ולהגיב על סטאטוסים שכתבו.

3. כידוע, הניוזפיד של פייסבוק מתחלק ל-2 סוגים – "חדשות עדכניות" (שהם כל החדשות בסדר כרונולוגי הפוך) וכן "חדשות מובילות", שהן אלה הרלוונטיות ביותר עבור המשתמש והן המופיעות באופן אוטומטי, אלא אם הוגדר אחרת. רוב משתתפי הפייסבוק משתמשים באפשרות "חדשות מובילות", מה שאפשר להבין – עומס ההודעות והעדכונים המופיעים ב"חדשות עדכניות" עלול להבריח עד מהרה את משתמשי הפייסבוק כולם. לפיכך, פייסבוק מנסה לדרג את החדשות שעשויות להיות הרלוונטיות ביותר, אותן היא מוסיפה אל הניוזפיד המוביל. עם זאת, המחקר מגלה כי לא הכמות שקובעת כי אם האיכות (של התקשורת בין פיל לחבריו, כמובן).

4. ואגב, גם ה"חדשות העדכניות" לא מראות עדכונים של כל המשתמשים, כפי שהראה המחקר.

5. המחקר מעלה כי גם כאשר נשוא המחקר (פיל סימונטי) נכנס לקירות, לתמונות ולקטעי וידאו שהעלו חבריו – כל אלה עדיין לא גרמו לו להופיע בניוזפיד שלהם.

6. מה שכן החל להניע משהו בגלגלי הניוזפידס של פייסבוק היה כאשר החברים של פיל סימונטי החלו להיכנס ולחפש אותו. ברגע שחברים של פיל החלו להיכנס לכרטיס שלו, ללחוץ על לינקים שפרסם ולצפות בתמונות שלו (על אף שלא הופיע אצלם בניוזפידס) – זו הייתה נקודת המפנה. זה לקח אומנם כמה ימים של לחיצות, אבל בסופו של דבר זה קרה – החדשות של פיל החלו להופיע בניוזפידס של חבריו (אלה שנכנסו לכרטיס שלו וגם אלה שלא).

7. עוד מראה המחקר, כי כאשר פיל פרסם סטאטוסים ובהם לינקים למקומות אחרים ברשת, זכו אלה לסיכוי רב יותר להגיע לניוזפידס של חברים מאשר סטאטוסים טקסטואליים בלבד.

8. ועוד יותר טוב? תמונות וקטעי וידאו. למה? כי בעת שחבריו של פיל ראו תמונות, הם לחצו עליהן ונכנסו לאלבומים שלו, ואז לחצו עוד קצת והגדילו את התמונות. פייסבוק אוהב הקלקות כאלה, לפיכך מקדם סטאטוסים המכילים פוטנציאל להקלקות רבות יותר.

9. וכמובן – ברגע שחברים של פיל החלו להגיב על הסטאטוסים שלו, קיבלו מיד הסטאטוסים שלו מינוף, והפכו לפופולאריים ביותר. ככל שהתגובות היו רבות יותר, כך הגיע פיל לניוזפידס של חברים רבים יותר (גם כאלה שלא הגיבו כלל).

10. ועדיין, גם לאחר שבועות של ניסוי, פוסטים, לייקים וכתיבת תגובות – עדיין היו משתמשים שפיל מעולם לא הגיע לקיר שלהם. אלה הם המשתמשים הפופולאריים ביותר, אלה שיש להם מעל 600 חברים ואלה שפייסבוק בכלל לא "מטריד" את הניוזפיד שלהם בסטאטוסים בלתי חשובים, כמו אלה של פיל (כן, לחלוטין משחקי פופולאריות של גיל טיפש עשרה).

מסקנות המחקר (מ.ש.ל)

המחקר כמובן לא מושלם, ועם זאת נתן אינדיקציה לא רעה בכלל אודות אופן העבודה של פייסבוק. מנהל המחקר שלח כמובן את ממצאיו לפייסבוק, אולם אלה ויתרו על זכות התגובה. בשורה התחתונה – המחקר מוכיח עד כמה פייסבוק מדרג את הסטאטוסים של משתמשיו ומקדם או מעכב את החברים הרשומים אליו. גם אם תפרסמו חדשות מרעישות מצידכם, גם אם תציעו פרסי ענק למי שיגיב או יקליק – עדיין יהיה זה פייסבוק, שיחליט האם חבריכם יראו את הניוזפיד שלכם ואם לאו. מצד שני, המחקר הזה מגלה לכם קצת איך להתנהג בכדי להיות פופולאריים יותר. מתברר שגם בגילאים מבוגרים זה עדיין מעסיק אותנו.

עם זאת, כל משתמש יכול לשנות את ההגדרות של העדכונים המופיעים בניוזפיד שלו, הנה סרטון המראה איך לעשות זאת:

גיליתם עוד דרכים להופיע מהר ובתדירות גבוהה יותר בניוזפיד של חבריכם? או אולי מצאתם ממצאים סותרים? ספרו לנו!